ש. טוקר - ציור באבן
המצאה טכנית חדשה וניסיון אמנותי רב עניין, הדומה מכמה בחינות לניסיונותיו של פרופ. שץ, יש לציין את עבודותיו של שמואל טוקר, פועל בניין מהוותיקים בארץ (מקבוצת הבנאים בחיפה) מומחה לעבודות טיח ושיש מלאכותי. טוקר מצייר, או יותר נכון, יוצק ציורים באבן בעזרת חומצות מתכת שונות, המשמשות מבחינה כימית יסוד למלט צבעוני ולצבעים ממש. לפנינו טכניקה מייגעת של יציקת לוח שיש (מזוין ברזל) יחד עם הציור על כל פרטיו הצבעוניים – כל זה בחומרים שאינם נוחים כלל וכלל. לטכניקת הציור הידוע לנו (מכחול או סכין), נחוצה לא רק זריזות מצד האומן המכיר היטב את החומר על כל תכונותיו הכימיות, אלא גם כשרון האמן השולט בחומר הפוליכרומי. לבסוף, אחרי גמר היציקה מתחילה עבודת הליטוש, וזאת היא גמר המלאכה של "הנצחת" התמונה, על גבי האבן ובפנימיותה – מי שזוכה להיכנס לשיש זה תמונתו נשאר לעד. הציור המוכן חי במזיגתו הבאה של צבעיו הוא וגווני גווניו של הרקע, אשר לכולם יחד נוצרים ע"י גידי השיש המלאכותי וכתמיו.
שנים אחדות – קשות – עובד טוקר כדי להוציא ל"אור היום" את המצאתו. כיום הוא יכול להתברך בהישגיו המאפשרים לו להשתמש בהם כחומר ביד היוצר. הוא התחיל בפורטרטים של גדולי הדור: צ'רצ'יל, רוזואלט. מבין אישנו בחר לו את דוב הוז ואת הנרייטה סולד. אזכיר רק את "צ'רצ'יל בתלבושת ערב". פנים רציניים המביעים מרץ – זהו איש המערכה. הפורטרט עשוי צבעים בהם גובר החום והשחור. ועוד פורטרט של צ'רצ'יל - אולי צ'רצ'יל הסופר , הצייר, הבנאי – על החיוך הקל המרחף על שפתיו, הפורטרט עשוי טונים חיים יותר, צבעים חמים יותר. תמונה מוצלחת, משוללת כל תכונה של תצלום – הוא הפורטרט של הנרייטה סולד. נוצלו יפה הקוים הגרפיים של שחור ולבן.
טוקר מבטיח לתת את כוחו גם בציור הנוף. כאן, כמובן, יצטרך להתגבר על כמה קשיים טכניים, אשר העיקרי הוא – הבלטת ציור הנוף על חשבון האפקטים של השיש. ניסיונו של טוקר דורש כוח התמדה רב וגם השתלמות במלאכת הציור, הנצחת ציור באבן יכולה להתבטא במלאכת ההעתקה גרידא (ואין כמובן לבטל את ערכה של העתקה טובה מגדולי הציור), אולם – מה רב ערכה, אם היא פרי לימוד, הסתכלות , אם היא יצירה הנובעת מהלב.
ניסיונו האמנותי של טוקר הרבה ברכות צפונות בו, ולואי יוסיף להתעמק במלאכתו ולראות ברכה עוד.
אינג', דוד דודוביץ'
"דבר" יום ד', ה' אייר תש"ב, 22.4.42
אמן יוצק דיוקנאות בשיש
זו המצאה שעליה תפארתו של האיש הזה. כיצד הגיע אליה? מאליו. טייח ותיק הוא בארץ ועובד בעבודות בטון, ומכאן דרכו להמצאותיו השונות בשטח הכשרת חמרי בנייה חדשים מן החומרים במצויים במקום. וטובים הם וחדישים הם, וממציאם דורש עליהם פטנטים. "אלא שביקשתי לצרף כמה מהמצאותי לפטנט אחד, מפני שכל פטנט עולה ביוקר רב, וידי אינה משיגה" – אמר האיש. אך גולת הכותרת של המצאותיו הוא השיש האמנותי ויציקת דיוקנאות בשיש זה.
ומי שזכה לכך, דיוקנו נשאר לנצח בתוך השיש הזה. אין כאן לא חריטה ולא צביעה אלא יציקת דמות על ידי הרכב חומרי מלט וצבעי אוקסיד, כלומר, יחד עם היציקה (כמו כל יציקת בטון) מתהווה דמות האדם, והשישי האמנותי הזה, אין מראה החיצוני שונה מכל שיש אחר. כל הגידים והכתבים הטבעיים עשויים בו להפליא. ולאחר גמר המלאכה בא הליטוש והרי גם תמונתו של האדם שבתוכו נילטשת והיא מבריקה אחר-כך.
"כיצד נעשה הדבר?" שאלתי אותו, אך כמו כל ממציא אחר, הוא משיב לי חצאי דברים, שקשה להבין בהם את דרך היצירה הזאת. בחצר, מאחורי הבית, בית המלאכה שלו - סוכת קרשים ללא חלונות. רק מבעד לסדקי הקרשים נופל האור מן החוץ. על גבי האבנים. דרך העבודה היא מכבשונו של האמן.
הנה כמה דיוקנאות של צ'ארצ'יל, שלוש מהם – כשלראשו חבוש כובעו השחור מורם חתותרת, ועל ידי כך מקבלים פניו ארשת של נוקשות והחלטיות. ולידו צ'ארצ'יל הלבוש חליפת ערב שחורה, ראשו ללא כובע, ופניו המוארים כאילו נלקחה מתוכם הנוקשות, והנה דיוקנה של הגב' הנריאטה סולד. הפנים רק בשחור ולבן, שערות שיבה ועיניים הצופות מרחקים.
"שלוש שנים נמשכו עבודות ההכנה" אמר ה' טוקר, וכמו כל אמן גם הוא משתוקק להכרת בציבור, לראות ברכה בעמלו.
פורסם בעיתון "הארץ" יום ה', כ"ג חשוון תש"ב 13.01.1941
ש. טוקר - האמן - האומן
פתיל חייו של שמואל טוקר ניתק ב- 15.2.69 והוא עדיין מלא חיים, מחשבות, רעיונות ותכניות ליצירות חדשות בשטח האמנות המיוחד לו אשר סיגל לעצמו ובחומרים המיוחדים אך לו, אשר מהם יצק דיוקנות ויצירות אמנותיות אחרות. לצערנו, עם הסתלקותו לקח עמו את סוד הרכב החומרים המיוחדים, ואבד לנו אמן דגול ובעל שם עולמי.
שמואל נולד בשנת 1903, בעיירה היהודית סלוצק, שליד העיר מינסק ברוסיה, בבית הוריו שררה אוירה יהודית ציונית, והשפה העברית הייתה שגורה בפיו עוד בחוץ לארץ. בגיל צעיר שם פעמיו לארץ ישראל והגיע לכאן בשנת 1920. הימים ההם – ימי העלייה השלישית, והעבודה לא הייתה מצויה. הוא מצא תעסוקה לתקופות קצרות בסלילת כבישים בסביבות חיפה, ובעבודת בניין. אותה עת היה גר בחיפה. שמואל היה מראשוני הטייחים בארץ ומהמעולים שבהם שחינוך מאות רבות של טייחים. במקצוע זה עבד שנים רבות ונדד בעל רחבי הארץ כמו פועלי הבניין האחרים.
התגלותה של הנשמה היתרה אצל האמן
באותם ימים החלו לבנות ולפתח את הדר הכרמל שבחיפה בנייני פאר צצו על הר הכרמל. המהנדסים רצו לייפות את חזיתות הבניינים על יד התזה דקורטיבית, בחומרים שונים ובשלל גוונים. בשטח זה גילה שמואל ידיעה רבה. הוא חונן בטעם עדין ועין חדה והשקיע בכך הרבה מחשבה. המציא המצאות והכין הרכבים ותרכובות מעשה ידיו המבורכות. בכך קנה לו שם והפך לטייח המבוקש ביותר בכל האזור. הוא חש בדחף פנימי ובהתעוררות רוחנית ליצור. קם להתחיל במעשה. בכוחות עצמו, ללא השכלה והכשרה קודמת, החל לחפש את דרכו ונשמתו ביצירותיו. רעייתו, אהובה אשר עודדה אותו כל השנים וליוותה אותו בהערכה, בהערצה ובחרדת קודש, מספרת שלפני כל יצירה חדשה היו לו חבלי לידה והתלבטויות רבות. לא פעם ניפץ וניתץ יצירה גמורה אשר בעיניה הייתה מושלמת אבל בעיניו לא. כאשר הצליח להוציא תחת ידיו יצירה מושלמת היה שואל אותה, האם את שומעת רחש, נשימה , וכוח חים באבן היצוקה!" ואמנם רוב יצירותיו הן דיוקנות המתנוססים לתפארת בבירות העולם ובמקומות המכובדים ביותר, כמו של צ'רצ'יל באוסטרליה, של רוזבלט במוסיאון הלאומי בארה"ב, ג'ורג' מיני במרכז האיגודים המקצועיים בוושינגטון, הנרייטה סולד בהר הצופים, ברל כצנלסון בבית ברל, משה שרת בבית שרת בפתח-תקווה, ד. דובינסקי בבאר-שבע ועוד ועוד. נוסף לאלה יצק מפות ישראל מרהיבות ואריחים שונים המשמשים לציפויים דקורטיביים על קירות וחזיתות בתים ולקישוטים אמנותיים ביתיים.
שמואל האיש
על מבנה גוף רחב ומוצק נח ראש גדול ועגלגל. פניו הביעו תמימות, וטוב לב, בת שחוק ריחפה תמיד על שפתיו. היה מאושר ושמח בחלקו. עיניו היו ערניות, קורנות, זוהרות ויחד עם זאת חולמניות. עדין נפש, נעים הליכות, שקט וקולו בנחת נשמע. על איש כזה אפשר לומר שהינו אחד מל"ו הצדיקים בעולם. ניתק את עצמו כמעט מהחומרנות ומהגשמיות, כולו היה רוח, כולו נשמה,. כסף ועושר לא חמד בקושי פרנס את משפחתו. דירתו השכורה צנועה הייתה וכל מה שיש בה מעשה ידיו הוא. הופתעתי כאשר נודע לי שגם דירה זו אינה שלו.
וכך בשנת 1939, מאז שעבר לגור לפתח-תקוה, חי לו האיש בעולמו הרוחני, בעבודתו וביצירותיו הנוצרות בפינה בחצר במחסן קטן המט ליפול. בכלים מעטים, אבל בכשרון רב, בלהט ובחדוות היצירה. שמואל העניק לנו ולעולם אמנות ספציפית ועד כה לא קם שני לו. זכה להערכה ולפרסום כמעט עולמי. רבים וחשובים ביקרו בדירתו הקטנה והצנועה.
כך חי לו אמן גדול ודגול, בדוחק ובתנאים קשים. מותו סימל את דרך חייו. הסתלק מהעולם הזה בשקט, בלי להכביד, בלי להטריד אפילו את המקורבים והאהובים עליו, הוא מת מיתת נשיקה.
יהא זכרו ברוך בתוכנו!
דוד מרנץ
פורסם ב"יסודות" מס' 108-109 , ניסן תשכ"ט, אפריל 1969
שמואל טוקר - ממציא
"עוד אחד – אמרתי בליבי, אבל קמתי ונסעתי. מוטב שאהיה שוטה שעה אחת ולא רשע שאינו נענה לחבר ב"שגעונו" . באתי וראיתי ונוכחתי כי אמנם הרה האיש וגם ילד. אלו אבני השיש המלאכותי, אבן מלט מפליאה בצבעיה הדקים מן הדקים ובעיבודה השלם שלא נראה כמוהו, מלאכת מחשבת שיש בה מ"השגעון" של אמן המקצוע, העידו ברורות על חבלי הלידה של הברייה החדשה – פורטרטים בתוך אבן שיש, הנה פני צ'רצ'יל ורוזבלט, הנרייטה סולד ודב הוז. הנה הם בתוך האבן, ממנה ובה, צבע וצל וגם קו.
ידעתי כי האמן שמואל טוקר , גילה ענף חדש במלאכת אבן-המלט, ולפני עיני מעשה ראשון, אשר ברבות הימים נתפלא: האם היה זמן וענף מלאכה זה לא היה ידעו, ומי הראשון שגילה ואיך הגיע לכך? כי היה זה פועל טייח בארץ-ישראל ש"נשתגע לדבר" ודאי ישתכח כדרך שנשכחו שמותיהם של ממציאי רוב הכלים המשובחים שאנו משתמשים בהם.
עודדתי את רוחו של האיש והנחתי את דעת אשתו. לא לשווא היו חבלי הלידה הארוכים. זה הקטן גדול יהיה ורבים יבואו לצריפכם לראותו וישתוממו, ולא עוד אלא שראוי לכם להביאו בין הבריות ולהראותו ולעשותו תערוכה. ושכרכם לפניכם.
(התפרסם במדור קצרות בעתון "דבר" 1941)
ש. טוקר-אמן היוצק באבן
ביקורה של מזכירות הסתדרות פועלי הבניין אצל האמן ש. טוקר בפתח-תקווה לא היה הפעם ביקור נימוסים של חברים שמכירים אותו מזה שנים רבות כאחד מבני "משפחת הבניין", בביקור זה נוכחו החברים לדעת שהם יושבים במחיצת חבר שהגיע לדרגה גבוהה של יצירה ועושה ביציקות האבן כל העולה על רוחו. החל בתמונותיהם של גדולי עולם וכלה במפת אבן מוצקת של ישראל המהווה, למעשה, את טבלת השולחן בחדר האורחים הצנוע בדירתו.
טוב עשתה מזכירות הסתדרות פ. הבניין שידעה להתפנות לשעה קלה גם בימים קשים לענף הבנייה ולקיים ביקור ושיחה על דברי אמנות ומעשי יצירה מיוחדים במינם.
באיזו דרך הגיע טוקר ליצירה זו? האם למד אצל יוצקי השיש של משפחת המדיצ'ים מפלורנצה שבאיטליה? לא יתכן כי הרי אמני איטליה מאותם הימים אינם בחיים מזה 450 שנה. האם קרא בהיסטוריה או שראה גם בעיניו מטבעות יצוקות מאבן, צירוף חומר בלתי ידוע עד היום שמקנים למטבע צורה אמיתית, כבר במאה ה-12 בפולין, כאשר על אחדים ממטבעות אלה נמצאה הכתובת בעברית: "יאשקו מלך פולין". הרי הייתה זאת מלאכה יהודית נפוצה באותם הימים. טוקר עונה בפשטות: "איני יודע דבר על כך, זהו פטנט משלי, שאליו הגעתי לפני 25 שנה בצורה מקרית במקצת, וכשראיתי מה שעשוי לצאת מזה, התחלתי להפעיל את כל דמיוני. ואכן עכשיו אתם יושבים ליד תמונותיהם של בן-גוריון, ג'ורג' מיני, אליונורה רוזבלט, דוד דובינסקי, ואילו עכשיו אני עובד על תמונתו של משה שרת ז"ל.
בציבור אינם יודעים הרבה עליך וכיצד בכל אופן מגיעים לכאן אישים חשובים כל-כך? "נכון ביקרו כאן בן-גוריון, גולדה מאיר, קדיש לוז, זלמן שזר, אליהו ששון, גברת רוזבלט עצמה. אין יודע איך הגיעו, אולי שמעו מידידים".
האם לא נמצא מישהו ששאל אותך היכן המכשירים בהם אתה עובד, או מהיכן אתה לוקח את האבן ואת השיש?
"קלעת למטרה, חביבי, ודאי ששאלו אותי על כך ואני עונה: "אין ברשותי כל מכשירים. הכיצד? זוהי עבודת מוח ויד בלבד. אינני לוח לא שיש ולא אבן. אני קונה את הצבעים נוסף לסוגים שונים של מלט, וכל מיני חומרים כימיים, ומהתערובת הנ"ל אני יוצק את הדמויות השונות".
באנו אליך, פתח בכמה מילות ברכה, מזכיר הסתדרות פועלי הבנין ח. פלכסר כדי לעודד אותך ביצירתך ולומר לך דברי הערכה משום שאנו רואים אותך כאחד משלנו, מיוצאי משפחת הבניין. אנו מכבדים ומעודדים כל גילוי של אמנות ובמיוחד סוג אמנות כזה שאני מרגישים בו את האבן, כה לחי".
החברים מרימים כוסית ואז מתחילים הסיפורים מאותם הימים: אתה זוכר שעבדנו עם קדיש לוז בכביש חיפה ג'דה? אתה נזכר בתקופה עם דוד רמז ז"ל? בימי פו"ב הראשון? תוך כדי השיחה מתבוננים החברים ביצירות הרבות העשויות אבן יצוקה. או , למעשה, יושבים על ספה ששלד העץ הרגיל שלה מצופה חומר דקורטיבי המראה דבר מה עתיק ושכל חידושי הנגרות יכולים להתקנא בצורה היפה. על שולחן ארץ-ישראל מונחות מאפרות יצוקות מסוגים שונים. ובכל פינות החדר תמונות האישים שאותן הזכרנו.
נזכרתי שאנו עורכים את הביקור בתקופת המיתון, כאשר הדגש מושם על היצוא. האם חברת התיירות הממשלתית יודעת שקיים טוקר כדי למשוך לשם תיירים? ומה על עיריית פ"ת, העם גם היא לא מצאה את התשובה הנאותה להמחיש לציבור את אוצר האמנות הגנוז ברחוב ברנדה מס' 11.
נשאלת השאלה: האם יימצא מישהו שייקח עליו את העול להוציא את האיש הצנוע מאהלו, ולהפכו לנחלת שכבות רחבות של הציבור.
גלריית עבודות של שמואל טוקר
עבודותיו של האמן שמואל טוקר - אל הגלריהhttp://photos.app.goo.gl/MoC2XQYb8nyycdqM6 |
ביקורי מנהיגים בבית האמן
23.6.1964 דוד בן-גוריון ביקר בפתח-תקווה – "ידיעות אחרונות"
דוד בן-גוריון, בלוויית שרגא נצר וקבוצת מלווים, ביקר ביום א' בפתח-תקווה, אצל ש. טוקר אמן היציקה באבן אמנותית.
האורחים חזו במוצגים מעבודות האמן וקיבלו הסברים על הטכניקה החדשה בעבודה זו, שהיא גם המצאת האמן. בין העבודות של ש. טוקר – פורטרט אבן של הנשיא רוזוולט, שנרכש על ידי ה"פרבאנד" והוגש לאלינור רוזוולט, בשביל מוזיאון "הייד פארק" בניו-יורק. בין המבקרים היו י. סטולארסקי, ראש מגבית ההסתדרות באמריקה וי. פיינברג, סגן ראש עיריית פתח-תקווה.
גולדה מאיר בכנס מפא"י בפתח-תקווה. לפני הכנס ערכה ג. מאיר סיור בעיר בלוויית ראש העיריה פ. רשיש וסגנו י. פיינברג, שבמהלכו ביקרה בבית "יד לבנים", בבית-ספר מקצועי, ובביתו של אמן היציקה באבן אמנותית שמואל טוקר, אשר הציג לפניה יציקת דמותו של ג'ורג' מיני, נשיא האיגודים המקצועיים בארצות-הברית.
8.7.1964 יו"ר הכנסת ביקר אמן בפ"ת - "ידיעות אחרונות"
יושב ראש הכנסת, מר קדיש לוז, ורעייתו, ביקרו אתמול בפתח-תקווה, אצל שמואל טוקר, אמן היציקה באבן אמנותית.
האורחים חזו במוצקים מעבודת האמן וקיבלו ממנו הסברים על הטכניקה בעבודה זו שהיא המצאתו. בין העבודות של שי. טוקר – פורטרט אבן שיש של הנשיא רוזבלט, שנרכש ע"י ה"פרבאנד" והוגש לאלינור רוזבלט בשביל מוזיאון "הייד פארק" בניו-יורק, פורטרט אבן של ד. דובינסקי, הזמנת ה"יוניון" בניור יורק, בשביל בית החולים המרכזי בבאר-שבע. לביקור נלווה גם סגן מזכיר הכנסת ח. ליאור. לפני זמן מה ביקר אצל ש. טוקר דוד בן-גוריון.
המזכיר הכללי של ההסתדרות א. בקר ביקר בפתח-תקוה בביתו של אמן היציקה האמנותית באבן ש. טוקר, מוותיקי פועלי הבנין בעיר. האמן הצג בפני מזכיר ההסתדרות ומזכיר מועצת פועלי פ"ת ח. ביילי, שנילווה אליו, את מבחר יצירותיו וביניהן יציקת דמותו בצבעים טבעיים של מנהיג פועלי ארה"ב ג'. מיני.
תמונת הנשיא רוזבלט בניו-יורק
דיוקן הנשיא המנוח פרנקלין ד. רוזבלט מעשה ידיו של אמן האבן הישראלי , שמואל טוקר, הוענק בטכס חגיגי רב רושם ע"י משלחת ה"פרבנד" לספריית רוזבלט ב"הייד-פארק".
האמן שמואל טוקר, תושב פתח תקווה מחלוצי פועלי הבניין בארץ ואיש העלייה השלישית, חידש בכישרונו ובעמלו סוג של אמנות ומלאכת מחשבת שלא הייתה ידועה עד כה: פורטרטים באבן שיש אמנותית.
בטכס החגיגי של מסירת התמונה השתתפה משלחת גודלה מטעם ה"פרבנד", משלחת מהנהלת ה"הייד-פארק" וספרית רוזבלט, מבקרי אמנות ונציגי העיתונות, מר. ש. טוקר ורעייתו והגב' אליאונור רוזבלט.
כל הנאספים הביעו התפעלותם מהעבודה המיוחדת והטכניקה החדשה של שמואל טוקר בהצליחו להטביע האבן השיש דמותו החיה של הנשיא המנוח.
יושב הראש והפותח של הטכס החגיגי היה מנהל מחלקת הכספים של ה"פרבנד" מר הרולד גרוברט.
לואיס סיגל, המזכיר הכללי של ה"פרבנד" אמר בין יתר דבריו: "לא היה לנו אף פעם לוחם יותר גדול לצדק וחירות בשביל מיעוטים לאומיים ונדכאים כפי שהיה נשיאנו המנוח פרנקלין ד. רוזבלט.
"דיוקן זה של רוזבלט שאנו מגישים היום למתנה, זהו סמל לידידות העמוק שהתפתחה בשנים האחרונות בין מדינת ישראל ובין אמריקה האהובה שלנו. "
"תמונה זו היא יותר מעבודה מלאכת מחשבת, זהו ביטוי של הערצה וכבוד לנשיא גדול של ארצות הברית מאזרח ואמן מוכשר של ישראל הצעירה והדמוקרטית, ומאוד מתאים שה"פרבנד" יהיה המכשיר לז'סטה סמלית זו".
במשך 45 שנות קיומו ממשיך ה"פרבנד" לעבוד בלי לאות לקידום עקרונות הצדק והדמוקרטיה, וכן לא הפסיק אף רגע מפעולה המסורה והמבורכת לחיזוקה וקיומה של מדינת ישראל."
גב' רוזבלט הביעה במלים נלבבות תודתה ל"פרבנד" עבור המתנה החשובה שהעניק לספריה רוזבלט, תודתה ללואיס סיגל על המלים החמות אודות הנשיא המנוח והביעה הערכתה לעבודה המעניינת והמיוחדת של שמואל טוקר.
הרמן קהאן, מנהל ספרית רוזבלט, הביע בשם ההנהלה שביעות רצונו הרבה שתמונה זו, עבודתו של שמואל טוקר, תמצא בין עבודות חשובות אחרות שספריית רוזבלט מכילה.
מקהאן גם מסר, שמומחים ומבקרי אמנות שראו את התמונה המליצו בפני ההנהלה במלים החמות ביותר לקבל את התמונה בשביל הגלריה האמנותית של ספריית רוזבלט.
כל זמן הטכס שרר מצב רוח חגיגי. פני הנשיא עם הבעתו האצילית השקיפו מתמונת האבן והתמזגו עם רוחו הגדולה שריחפה באוויר.
תמונתו של ברל כצנלסון
בשנת 1950 נמסרה תמונת ברל כצנלסון יצוקה שיש לבית ברל. במכתב מטעם ההנהלה הם מציינים שיצירת האמנות של האמן היא בעלת ערך אמנותי והאדריכלים של המוסד גמרו עליה את ההלל.
במכתב אחר ההנהלה מציינת שזכות גדולה היא למוסד על שם ברל, שתמונה מיצירותיו תאפר את קירותיו, הם מציינים שהיצירה היא נאה ורואיה להוקרה.
תמונת שיש של דובינסקי
אמן האבן הישראלי שמואל טוקר חקק בשיש את דיוקנו של דוד דובינסקי, נשיא "אינטרנשיונאל", איגוד עובדי ההלבשה בארצות-הברית, לפי הזמנת האגודה ("לוקאל") מס' 22 של "אינטרנשיונאל". ציור השיש ישובץ בבנין בית החולים המרכזי בנגב, ש"אינטרנשיונאל" מסייע בהקמתו. בין יצירותיו של טוקר – ציור דיוקן אבן של הנשיא רוזואלט המנוח, שהוצב בספריית רוזואלט בהייד פארק ניו-יורק.
תמונתה של הנרייטה סולד
בול בר-כובבא ובול דוד המלך
הבולים עוצבו ע"י האמן אשר קלדרון .
ב17 בספטמבר 1965 כותב מ. כהן מנהל השירות הבולאי לשמואל טוקר. ומספר לו שהשר ישראל ישעיהו וכמה מחברי הנהלת הדואר התרשמו מאוד מן היצירות. וכן מודיע לו שהם מתכוונים להתקין את אחת התמונות בלשכת השר והשנייה בלשכת המנהל הכללי או מנהל השרות הבולאי.
הוא מברך אותו על מפעלו ומאחל שנה טובה, שנת אושר ובריאות ומאחל לו עוד הרבה שנים בעבודתו הברוכה.
התעניינות בתמונת ג'ורג' מיני
לפני הכנס ערכה ג. מאיר סיור בעיר בלוויית ראש העיריה פ. רשיש וסגנו י. פיינברג, שבמהלכו ביקרה בבית "יד לבנים", בבית-ספר מקצועי, ובביתו של אמן היציקה באבן אמנותית שמואל טוקר, אשר הציג לפניה יציקת דמותו של ג'ורג' מיני, נשיא האיגודים המקצועיים בארצות-הברית.
כתבות בארה"ב באידיש ובאנגלית
חיפה - היה הייתה חיפה
( כדי לקרוא את הכתוב לחצו על קונטרול - Ctrl, וגלגלו את הגלגלת, כך תוכלו להקטין ולהגדיל את הבלוג.)