יכולתי לכתוב היום על – הבחירות למשל, ואמרתי מוטב ואכתוב על נסיעה אחת שלי לפתח-תקוה, ביקור שביקרתי בביתו של פועל אחד. טייח אני - הציג עצמו – ונשתגעתי. זה כשלוש שנים מאז ימי הפרוספריטי נכנסה בי רוח שטות לחשוב, כי הרה אני ועומד ללדת לא עשיתי דבר. רק טיפחתי בקרבי את העתיד להיוולד. כל מה שאגרתי לי בימים הטובים ההם כבר נאכל עד פירור אחרון. לא ישנתי לילות אבל ניצחתי: הריתי וגם ילדתי. בוא איתי ותראה מה...
"עוד אחד – אמרתי בליבי, אבל קמתי ונסעתי. מוטב שאהיה שוטה שעה אחת ולא רשע שאינו נענה לחבר
ב"שגעונו" . באתי וראיתי ונוכחתי כי אמנם הרה האיש וגם ילד. אלו אבני השיש המלאכותי, אבן מלט מפליאה בצבעיה הדקים מן הדקים ובעיבודה השלם שלא נראה כמוהו, מלאכת מחשבת שיש בה מ"השגעון" של אמן המקצוע, העידו ברורות על חבלי הלידה של הברייה החדשה – פורטרטים בתוך אבן שיש, הנה פני צ'רצ'יל ורוזבלט, הנרייטה סולד ודב הוז. הנה הם בתוך האבן, ממנה ובה, צבע וצל וגם קו.
ידעתי כי האמן שמואל טוקר , גילה ענף חדש במלאכת אבן-המלט, ולפני עיני מעשה ראשון, אשר ברבות הימים נתפלא: האם היה זמן וענף מלאכה זה לא היה ידעו, ומי הראשון שגילה ואיך הגיע לכך? כי היה זה פועל טייח בארץ-ישראל ש"נשתגע לדבר" ודאי ישתכח כדרך שנשכחו שמותיהם של ממציאי רוב הכלים המשובחים שאנו משתמשים בהם.
עודדתי את רוחו של האיש והנחתי את דעת אשתו. לא לשווא היו חבלי הלידה הארוכים. זה הקטן גדול יהיה ורבים יבואו לצריפכם לראותו וישתוממו, ולא עוד אלא שראוי לכם להביאו בין הבריות ולהראותו ולעשותו תערוכה. ושכרכם לפניכם.
(התפרסם במדור קצרות בעתון "דבר" 1941)
"עוד אחד – אמרתי בליבי, אבל קמתי ונסעתי. מוטב שאהיה שוטה שעה אחת ולא רשע שאינו נענה לחבר
ב"שגעונו" . באתי וראיתי ונוכחתי כי אמנם הרה האיש וגם ילד. אלו אבני השיש המלאכותי, אבן מלט מפליאה בצבעיה הדקים מן הדקים ובעיבודה השלם שלא נראה כמוהו, מלאכת מחשבת שיש בה מ"השגעון" של אמן המקצוע, העידו ברורות על חבלי הלידה של הברייה החדשה – פורטרטים בתוך אבן שיש, הנה פני צ'רצ'יל ורוזבלט, הנרייטה סולד ודב הוז. הנה הם בתוך האבן, ממנה ובה, צבע וצל וגם קו.ידעתי כי האמן שמואל טוקר , גילה ענף חדש במלאכת אבן-המלט, ולפני עיני מעשה ראשון, אשר ברבות הימים נתפלא: האם היה זמן וענף מלאכה זה לא היה ידעו, ומי הראשון שגילה ואיך הגיע לכך? כי היה זה פועל טייח בארץ-ישראל ש"נשתגע לדבר" ודאי ישתכח כדרך שנשכחו שמותיהם של ממציאי רוב הכלים המשובחים שאנו משתמשים בהם.
עודדתי את רוחו של האיש והנחתי את דעת אשתו. לא לשווא היו חבלי הלידה הארוכים. זה הקטן גדול יהיה ורבים יבואו לצריפכם לראותו וישתוממו, ולא עוד אלא שראוי לכם להביאו בין הבריות ולהראותו ולעשותו תערוכה. ושכרכם לפניכם.
(התפרסם במדור קצרות בעתון "דבר" 1941)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה