בכ"ז שבט מלאה שנה לפטירתו של שמואל טוקר ז"ל – מראשוני החברים של אגודת פועלי הבניין. המכתב שלהלן מעיד לא רק על כותבו ומקבלו אלא בעיקר על התקופה בה נכתב ועל יחסי העבודה בימים ההם.
לכבוד
מר א. לבזובסקי
חדרה. חיפה, 25.8.1937
הצעה לתיקון ביתך במרכז המסחרי בחיפה.
א) תיקון ארבעת החדרים הסדוקים.
הורדת הטיח הנפגע, פתיחת הסדקים, הסדק האב והסדקים הבנים יוצאי חלציו המסתעפים ממנו, הרחבתם והעמקתם, עשיית פוגות בם וסתימתם בגבס, בקיצור: לעשות כלייה בסדקים, ועבור מלאכת מחשבת זו עליך לשלם חמישים לירות (50).
ב) כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו וכו', כן אעביר את הבית תחת ידי על חדריו ופרוזדוריו, חדרי השרות וחדר המדרגות, אד בתחתונים ואעלה בעליונים ועד סדק הגג אגיע, אחפש שברים ואתקנם, אמצא פגעים וארפאם, כאן טיח שבור, דם חור, הכא מרצפת שבורה, התם פנלה. אתקן וארפא ואבי ארכה לפצעיהם ועובר ריפוי זה עליך לשלם לרבות הסדר על הגג שבעים וחמש (75) לירות.
וכגולת הכותרת סיוד הבית.
לא בפוך, כאיזבל אשת אחאב המלך בשעתה, אייפה ואלבין את החדרים, ולא כאזבלות בימינו המלבינות פניהן פעם ופעמיים ויותר, כי אם פעם אחת ולא בפוך, כי אם בסיד, בסיד ממש מהול במים אסייד את פני החדרים, המכילים בקרבם כאלפיים ושמונה מאות (2800 מ').
אתחיל מהקומה העליונה. את החדרים הפרוזדורים וחדרי השרות. ככה ייעשה גם לקומה התחתונה, ומשם לחדר המדרגות.
אתחיל מתקרת הגג, אתפתל ואשתלשל דרך הקירות, המעקות וחדרי המדרגות עד שארד ואגיע לפתח היציאה, ועבור זה לרבות מריחה בלכה אי אלה מסגרות מהחלונות שצבעם נקלף וקביעת כמה שמשות שבורות עליך לשלם חמישים (50) לירות.
והיה... כי תבוא לביתך המתוקן, תעיף עין על החדרים, כעדר הרחלים שעלה מן הרחצה, כולם מתאימים, בהירים וצוחקים, וריח סיד טרי נודף מהם.
בכב'
שמואל טוקר
מברקו של אהרון בקר אל ח. ביילי מזכיר מועצת הפועלים פתח-תקוה
בצער שמעתי על מותו של שמואל טוקר. הכרתיו כפועל ואמן וכולו איש תנועת העבודה בתודעתו הרוחנית ובמעשי ידיו שאכן יש בהם להתפאר. בגאווה הגשתי לפני שנה לג'ורג' מיני בארצות-הברית את דיוקנו חרוש באבן מעשה ידיו של טוקר ז"ל תחריט שנקבע במקום בולט בבניינם הרם של פועלי אמריקה מלאכת אומנות שאומרת כבוד ליוצרה ולתנועתנו. אבקשך למסור את תנחומי למשפחה .
אהרון בקר
מזכיר ההסתדרות
מברק משר הדואר ישראל ישעיהו
אהובה טוקר רח' ברנדה 11 פתח-תקווה
נדהמתי ונזדעזעתי מן השמועות על מותו הפתאומי של אישך היקר באדם שמואל טוקר ז"ל. זכרו לא ימוש מקרבנו.
דוד זכאי עקב אחרי האמן במשך כל שנות עבודתו, הוא היה מבקר בביתו, התלווה לביקורי המנהיגים בביתו, העריץ והעריך את האמן בעודו בחייו, כתב עליו מדי פעם בהערכה רבה בעיתון "דבר", עם מותו הוא כתב עליו דברי הספד
19 במארס 1969
איש צמח
(ליום השלושים)
התוף לה היה מכה לפני שמואל טוקר ז"ל. אך מלאך טוב הכה אותו כל הימים ואמר לו: גדל! מבורך בתבונת כפיים מופלאה ובעיין של אמן יצק בעודו פועל בניין ציפויי פאר לקירות ולמשקופים וקיבל על דרך יציקתם המקורית זכיון מאת ממשלת המנדט. יצר האמן שבו לא הניח אותו וברוב חיפושים ונסיונות המציא שיטה מיוחדת, לא נודעת, לצקת תמונות צבעוניות. כשרונו ושקידתו עמדו לו להגיע ליצירת תמונות – קלסתר פניהם של אישים – המפליאות בשלימותן האמנותית. ככל יוצר אמיתי עבד הרבה ושאף להתעלות במלאכתו, וביצירותיו האחרונות – דיוקנו של משה שרת ז"ל ( באו על שמו בבנין עירית פתח-תקוה) ודיוקנו של דוד בן-גוריון ייבדל לחיים ארוכים, דומה שהגיע לשיא.
בין עבודותיו: דיוקנו של ב. כצנלסון (בבית ברל בצופית). של דובינסקי (בבית-החולים בבאר-שבע). של מיני (בבניין האיגודים המקצועיים בוושינגטון. ושל רוזוואלט (בארמונו בהייד פארק). בעיזבונו (ברשות רעייתו, עוזרתו בכל דרך חייו) הדיוקן של בן-גוריון, שלושת בולי הניצחון, הכותל המערבי, סמל צה"ל ומיצרי טיראן (קניינו של משרד הדואר) ועוד.
ובעודו במלוא כוח-יצירתו, עומד לפני תכניות עבודות חדשות הקיץ פתאום הקץ על הכול, גם על סוד אמצאתו, הוא לא ייוודע עוד. וצר מאוד מאוד.
ז. דויד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה